מאמרים 

1. מידע חשוב ליזם או לממציא

2. הגנת פטנט ראשונית

3. הגנת קניין רוחני בחברה

4. על מה אפשר להגן בפטנט?

5. בקשת פטנט בישראל

6. בחינה מהותית של בקשות פטנט Patent Prosecution

7. המצאות של עובדים בעסק או בחברה

8. בקשת פטנט בינלאומית PCT

9. בקשת פטנט בינלאומית PCT 2

10. אסטרטגיה להגנת פטנט בינלאומית (ECONOMIST)

11. הגנת פטנט בינלאומית

12. בקשה בינלאומית ורישום פטנט מהיר

13.בקשה זמנית לבינלאומית Provisional to PCT

14. פטנט אמריקאי - תרגיל העוקץ

15. אסטרטגיה של הגנת פטנט

16. פטנט על תהליך או שיטה בישראל

17. היכן להגיש בקשת פטנט? EPO, ARIPO, PCT, OAPI

18. רישום מדגם או פטנט על מוצר בישראל

19. פטנט כתנאי למשא ומתן

20. ייעוץ אצל עורך פטנטים

21. רישום מדגם לעומת פטנט על מוצר בישראל

22. חסכון ראשוני של עלויות בהגנת קניין רוחני

23. אסטרטגיה להגנת פטנט

מידע חשוב ליזם או לממציא

 להלן מספר עצות וכיוונים שיכולים לסייע:

הערכת השוק - כדי ללמוד מה קיים בשוק, אפשר לבצע חיפוש וללמוד את התוצאות. זה יכול לתת אינדיקציה מה כבר ידוע ומה התפרסם. לחיפוש יש יתרונות ויש גם חסרונות. בפועל אפשר להשקיע בחיפוש יותר זמן ומשאבים מאשר בהגנה של ממש והזמן הוא גם גורם חשוב. תמיד אפשר להשקיע יותר בחיפוש. חשוב לזכור שלצורך קבלת פטנט כל מידע קיים או שידוע עשוי להיות רלוונטי.

הערכה כלכלית – פיתוח פטנט כרוך בהחלטה כלכלית ועיסקית. כדאי להעריך כמה יעלה הייצור והשיווק של המוצר, בכמה ניתן למכור את המוצר הסופי או את הפטנט עצמו. פטנט הוא כלי לקידום עסקי והשגת מונופול על פני המתחרים. כדאי לבקש פטנט אם השיקול העיסקי מצדיק זאת.

גיבוש ההמצאה – כדאי לשרטט ולהסביר איך ההמצאה בנויה ואיך היא עובדת. רצוי לארגן תיק מסודר לנושא ולכתוב בו את תיאור ההמצאה – לעיתים כאשר ההמצאה נכתבת רואים דברים נוספים.

בקשת פטנט נכתבת לפי שיקולים טכניים ומשפטיים. אפיון של ההמצאה, ברמה שתהיה ברורה לבעל מקצוע, תתרום להגנה על ההמצאה ולקידום הבקשה.

סודיות – יש לשמור את ההמצאה בסוד, ולפעול לפי הנחיות של עורך פטנטים. חשיפה מוקדמת של הרעיון תפגע באפשרות להגן עליו.

המרוץ כנגד הזמן - הזמן הוא גורם חשוב, והעולם הטכנולוגי עוסק כולו במגוון תחומים ייחודיים בהם דרושות המצאות. כמו כן, גופים מסחריים ומדינות מקדישים תקציבים  לריגול תעשייתי – כך שגדל הסיכוי כי יוגשו שתי המצאות דומות בזמנים סמוכים. אם שני ממציאים מגישים בקשות לפטנט על אותה המצאה, מי שהגיש ראשון יזכה בפטנט בדרך כלל – ולכן כדאי להזדרז.

שיווק תוך כדי שמירת סודיות - "אם אני אשמור את הרעיון בסוד, איך אוכל לשווק אותו?" שואלים ממציאים רבים. אפשר לחשוף את ההמצאה אחרי הגשת בקשה לפטנט, אך בזהירות.

לא המצאתי את הגלגל – הרבה ממציאים מזלזלים בהמצאה שלהם וחושבים שמכיוון שהיא פשוטה או כוללת מרכיבים ידועים, לא ניתן להגן עליה. לא כל פטנט חייב להיות מסובך ויש גם המצאות מאד פשוטות שהתקבל עליהן פטנט. שילוב חדשני של מרכיבים קיימים יכול להיות מוכר כפטנט. היתרון של המצאות פשוטות הוא שקל יותר להסביר אותן, להשקיע בהן וגם לפתחן, ואם ניתן פטנט, אפשר להשיג הגנה יותר רחבה.

הגנת פטנט ראשונית

חברות בארץ נערכות מהר לנצל הזדמנות עיסקית של מוצר חדש או טכנולוגיה חדשה: פיתוח המוצר, ארגון מערך השווק, יצור ומכירות. לאחר ההצלחה המסחרית צצים המתחרים המחקים אותם ואז הולכים להגן על המוצר בפטנט, אבל אז זה כבר מאוחר מדי.

כדאי לכן להגיש בקשת פטנט בשלב מוקדם ככל האפשר, ואם זה לא מעשי - אז לפחות בקשה ראשונית.

הגשת בקשת פטנט, אפילו בקשה ראשונית אך ערוכה כהלכה, נותנת תאריך ראשוני בינלאומי. תאריך זה מוכר ברוב מדינות העולם.

מתאריך זה יש 12 חודש להגיש בקשת פטנט במדינות נוספות, או להגיש בקשה בינלאומית PCT ואז יש זמן רשמי של 30 חודש מהתאריך הראשוני להגיש פטנט ברב מדינות העולם.

בדרך זו גם אם הרעיון נחשף, נכתבו עליו מאמרים, או אפילו אם כבר יש מוצר בשוק – בכל זאת הזכויות לפטנט ולבלעדיות ישמרו - כי הבקשה הראשונית הוגשה לפני שהרעיון נחשף.

אפשר להשקיע פחות בבקשה הראשונית, ולמעשה במסגרת 12 החודשים יש זמן לקדם את הרעיון ולהחליט האם מעוניינים להמשיך ולקדם את הגנת הפטנט.

יש כאלה המאמינים כי רק התאריך חשוב, אך האמת שונה - חשוב גם הכד וגם מה שיש בו.

בקשת פטנט לא מקצועית עלולה לא לתת הגנה ראויה להמצאה.

הבעיה תתגלה בשלב יותר מאוחר, בעת בחינה מקצועית שמתבצעת בהמשך על סמך החומר שהוגש, עלולים להתגלות פגמים מהותיים בבקשת הפטנט שלא ניתן לתקן באותו מועד מאוחר,  וכך יוגבל היקף ההגנה, או אפילו יאבדו הזכויות על הרעיון – למשל אם הוא נחשף לאחר הגשת בקשה כזאת.

עם זאת, אפשר ומומלץ להגיש בקשה ערוכה כהלכה, ביעד מועדף ובמסגרת המגבלות, וכך ליצור בסיס ראוי להמשך פעילות וגם לחסוך בעלות הראשונית.

הגנת קניין רוחני בחברה

לעתים, חברה מייצרת, תוך כדי פעילותה, טכנולוגיות חדשות. זהו נכס יקר לחברה. למשל:

א. פתרון בעיה בתהליך היצור

פתרון של בעיה מעשית, על ידי מי שבקיאים בנושא - לרוב ראוי להגנת פטנט. הפתרון מבוסס על ידע וניסיון בחברה. אם חברה משקיעה בפתרון בעיה, סימן שיש לכך ערך עסקי, שיכול להביא ליתרון על פני המתחרים.

ב. קשר עסקי עם לקוחות

קשר עם לקוחות החברה מגלה הזדמנות עסקית למוצר משופר או תחום פעילות חדש.

ג. השתתפות במכרז או פתרון בעיה של לקוח

חברה ניגשת למכרז או פועלת לפתור בעיה של לקוח. השקעת מאמץ של עובדים מוכשרים, בעלי ידע וניסיון - יוצרת לפעמים פתרונות חדשניים. זאת טכנולוגיה חדשה שיכולה להביא רווחים לחברה, במיוחד אם אחרים לא מעתיקים אותה.

ד. פירות מחקר ופיתוח, פרסומים מדעיים

חברות היי טק עוסקות במחקר ופיתוח ומעסיקות מדענים, המבקשים לפרסם את מחקריהם בכנס מדעי או פרסום מדעי, למשל. לרוב יש למחקרים אלה יישומים מעשיים, שיכולים לתת לחברה יתרון עסקי. אחרי הפרסום, בד"כ אי אפשר לבקש פטנט. לכן יש לתכנן מראש את הגנת הפטנט המתאימה.

כדאי לשלב את הגנת קניין רוחני - פטנט, מדגם רשום וכו' - עם שאר פעילויות החברה, כגון: חקר שוק, פיתוח מוצרים, יצור ושיווק. השקעה קטנה יחסית בנושא הגנת פטנטים יכולה לתרום הרבה להצלחה של שאר פעילויות החברה. עורך הפטנטים יכול לזהות המצאות וטכנולוגיות שניתן להגן עליהן, ולהמליץ על שיטת ההגנה המתאימה בכל מקרה. כמו כן אפשר לבדוק מה קיים בשוק.

על מה ניתן להגן בפטנט?

רבים שואלים אם בכלל ניתן לקבל פטנט על המצאה מסוג מסויים. כללית, פטנט מגן על מוצר חדש או תהליך חדש. על קישוט לא פונקציונלי, יצירת אומנות או סיסמה – לא ניתן להגן בפטנט.

תגלית מדעית או שיטה מתמטית לא זכאיות לפטנט, אך מוצר חדש או תהליך חדש המנצלים את התגלית או השיטה - כן זכאים לפטנט.

הממציא לא חייב להוכיח את התיאוריה המדעית אלא צריך לפרט איך בנוי ועובד המכשיר החדש שלו. אפילו אם טעה הממציא בהסבר התיאוריה המדעית אבל המכשיר עובד - הוא זכאי לפטנט.

אין חובה לבנות דגם עובד לפני הגשת בקשה לפטנט, אבל אם יש ספק בענין היעילות הטכנית והבדיקה לא כרוכה במאמץ ממושך - כדאי לבצע בדיקת היתכנות. אם יש ספק לגבי המימוש האופטימלי, אפשר לכלול בבקשת פטנט אחת מספר אפשרויות מימוש של ההמצאה.

תהליך טיפול בגוף האדם לא זכאי לפטנט ברוב הארצות (כן זכאי בארה"ב), אך תרופות או ציוד המסייע בכך - כן זכאים. על תוכנת מחשב אפשר בדרך כלל להגן, האסטרטגיה לכך תלויה בפרטי ההמצאה וארץ היעד.

הרבה המצאות כיום כוללות מחשב - החל בבקר על רכיב בודד, PDA, מחשב אישי או מערכת מבוזרת, למשל רשת המחשבים במכונית, ואין בכך כדי לשלול את הזכאות לפטנט.

פטנט אחד יכול להגן גם על מוצר וגם על תהליך ולעתים אפילו על מה שנראה כמספר המצאות.

במקרה של ספק - אפשר להגיש בקשה אחת כוללת. יש המצאות הזכאיות ליותר מסוג הגנה אחד - פטנט וגם זכויות יוצרים, פטנט וגם מדגם ו\או סימן מסחרי וכו', לפי החדשנות בהמצאה על היבטיה השונים.

המצאה פנים רבות לה, יש לפרט ולהדגיש כל אספקט לפי הנדרש בחוק, לכל סוג רצוי של הגנת קנין רוחני.

בקשת פטנט בישראל

פטנט בישראל נותן הגנה על ההמצאה בישראל.

המשמעות היא שאסור לייצר, לייבא, לפתח, לשווק או למכור את המוצר או הטכנולוגיה שבפטנט, ללא אישור מבעל הזכויות.

את הבקשה לפטנט ניתן לכתוב בעברית או באנגלית. לאחר ההגשה מקבלים אישור הגשה ותאריך שמוכר גם בעולם. ההמצאה נשמרת בסוד ולא נחשפת עד לקבלת הפטנט.

מדי שנה מוגשות בישראל אלפי בקשות לפטנט, חלק גדול מהם של חברות מחו"ל.

טרם קבלת הפטנט, תקציר הבקשה מתפרסם ביומן הפטנטים ויש תקופה של 3 חודשים בה ניתן להתנגד.

בעל עסק שפועל בסביבה תחרותית בישראל, יכול לבדוק איזה פטנטים יש למתחרים בישראל או להגיש בעצמו בקשה לפטנט עבור המוצר או הטכנולוגיה.

המצאות של העובדים בעסק, שקשורות לעבודתו – שייכות לפי חוק למעביד, אולם לממציא ניתנת ההכרה בבקשה (ובפטנט) על היותו הממציא, למרות שאינו בעל הזכויות.

הפטנט נותן הגנה לתקופה של 20 שנה, וכך יש לבעל הזכויות בלעדיות ויתרון על פני המתחרים בארץ.

על רעיון שידוע או נחשף בד"כ אי אפשר או יותר קשה להגן באמצעות פטנט (יש סייגים), לכן כדאי להגיש בקשה טרם חשיפת הרעיון, גם אם לא יודעים בדיוק איך לממש אותו, אבל עקרונות הפעולה ברורים.

עלות הגשת בקשת פטנט בישראל כוללת אגרת הגשה בסך 1092 ש"ח, ולכך יש להוסיף את העבודה המקצועית של עורך הפטנטים. בכל מקרה זאת השקעה יחסית קטנה לבעל העסק ביחס לסכומים הכרוכים בפיתוח ושיווק המוצר החדש. התהליך יכול לקחת מספר שנים, זה גם תלוי בתחום ההמצאה ובעומס. רשות הפטנטים נמצאת בתהליכי התייעלות ולכן זמן ההמתנה עשוי להתקצר. בכל מקרה הגשת בקשה נותנת דריסת רגל ואפשרות לשמור על הזכויות.

בחינה מהותית של בקשות פטנט Patent Prosecution

לאחר הגשת בקשה לפטנט ובדיקות פורמליות, מתבצעת הבחינה המהותית - דהיינו הבוחן מתעמק בבקשה, ובדרך כלל תשובתו ("ציטוטים" Cited Documents) כוללת מספר פטנטים/בקשות/ או חומר אחר אשר נראה כי יש לו מכנה משותף עם בקשת הפטנט שהוגשה. ציטוטים אלו עלולים להפריע לקבלת פטנט או להצר את היקף ההגנה של הפטנט.

ראוי לציין שבקשה שנערכה כהלכה ומסבירה את הרעיון כנדרש, יכולה לשמש כבסיס יותר טוב לקבלת פטנט ולייחד אותו בהשוואה לציטוטים.

במהלך תהליך ההתכתבות עם הבוחן ישנן אפשרויות שונות - כאשר השיקולים המרכזיים הם האם רוצים לקבל פטנט רשום בהקדם ומהו היקף ההגנה הנדרש. כמובן שכדאי

לבחון את מהות התשובות של הבוחן - ולשקול מהי האסטרטגיה המועדפת.

זהו הליך שהוא גם טכני וגם משפטי, יש ללמוד את החומר מבחינה מקצועית ולענות בהתאם לחוק הפטנטים ולתקנות. למרות מכנה משותף שקיים, החוקים משתנים ממדינה למדינה, וגם משתנים עם הזמן.

אם הבוחן מתרשם שתשובת הממציא היא חלקית או לא עניינית, אז התהליך מתמשך יותר ומתן הפטנט מתעכב. החוק מחייב את הממציא לשתף פעולה עם הבוחן ברשות הפטנטים, על ידי דווח על פטנטים דומים אשר ידועים לממציא, חומר טכני רלוונטי אחר, תוצאות של בחינות שנעשו במקומות אחרים או כל חומר אחר שעשויה להיות לו השפעה על השיקולים למתן פטנט.

כאשר הבקשה עצמה היא מורכבת או גדולה וחלקיה לא תואמים, או שחסר בה חומר מהותי - זה עלול גם כן לסבך את התהליך ולגזול זמן נוסף, ובפרט כאשר לא נותנים תשובות מספיק ברורות ומדוייקות לבוחן.

כיום, במדינות המפותחות, יש משבר של בחינת פטנטים, לדוגמא בלשכת הפטנטים בארה"ב USPTO - בקשות מתעכבות כמה שנים, ובפועל יש כ- 600,000 בקשות בהליכי בחינה שונים. קשר יעיל עם הבוחן מקצר את הזמן למתן פטנט, חוסך עלויות וגם מוריד את העומס על רשות הפטנטים.

המצאות של עובדים בעסק או בחברה

מעסיק, מנכ"ל וגם שכיר ניצבים בפני דילמה משותפת – כיצד החוק מתייחס להמצאות של העובד, וכיצד ניתן לקדם את ההמצאה מבלי שיהיה ניגוד עניינים בין הצדדים.

לפי חוק הפטנטים בישראל, אם עובד הגיע להמצאה עקב ובתקופת עבודתו (המצאת שירות), ההמצאה תהיה שייכת למעביד, אלא אם יש ביניהם הסכם שאומר אחרת, או אם המעביד ויתר על ההמצאה תוך ששה חדשים מיום שנמסרה לו הודעה לפי החוק. על העובד לגלות למעביד בכל עת את כל פרטי המצאת השירות, וכל פרט נוסף שיש לו חשיבות, בהתאם לסעיפי החוק.

עובד חייב להודיע למעבידו בכתב על כל המצאה שהגיע אליה עקב עבודתו או בתקופת עבודתו, סמוך ככל האפשר לאחר שהמציא אותה. כמו כן על העובד להודיע בכתב על כל בקשת-פטנט שהגיש. בהודעה העובד יכול לציין כי בהעדר תשובה נוגדת של המעביד, תוך ששה חודשים מיום מתן הודעת העובד, ההמצאה תהיה שייכת לעובד. אם המעביד לא נתן תשובה שמתנגדת לכך, ההמצאה תהיה שייכת לעובד.

אם יש סכסוך בשאלה אם ההמצאה היא המצאת שירות, רשאים העובד או המעביד לפנות לרשם הפטנטים כדי שיכריע בשאלה.

מומלץ לעסק או חברה, שיהיה הסכם הקובע לאיזה תמורה זכאי העובד (אם הוחלט שזכאי) בעד המצאת-שירות, באיזו מידה ובאילו תנאים. אם אין הסכם, הדבר יכול להיקבע על ידי ועדה לענייני פיצויים ותמלוגים, כמפורט בחוק הפטנטים בישראל.

בארה"ב זכות הממציא לבעלות על המצאתו מעוגנת בחוקה, אבל – המעסיקים נוהגים להחתים את העובדים על הסכם להעברת הזכויות לחברה, כך שהמצב בפועל לא שונה בהרבה מזה שבישראל.

הגנה על המצאות בחברה, יש לנהל במסגרת מדיניות כוללת, כדי לטפל בצורה שיטתית בהמצאות העובדים, מבחינה עסקית, טכנית ומשפטית.

בקשת פטנט בינלאומית PCT

היתרון הגדול של בקשת פטנט בינלאומית PCT – היא קונה זמן. מקבלים תקופה של 30 חודש מתאריך ההגשה הראשונה, ובמקרים מסויימים גם יותר זמן, כאשר התאריך הראשון מוכר במדינות היעד.

אם רוצים הגנה במספר רב של מדינות, הדבר כרוך בהוצאה גדולה. לפעמים שנה אחת של דין קדימה לא מספיקה כדי להחליט בעניין כדאיות הגנה רחבה, או נדרש זמן נוסף לגיוס השקעה להגנה זאת.

באמצעות אמנת ה-PCT שמנוהלת על ידי הארגון הבינלאומי לקניין רוחני WIPO, אפשר להגיש בקשת PCT עד לתום 12 החודשים, או להגיש ישר בקשת PCT במקום להגיש בקשה ראשונה קודם – וכך יש עד 30 חודש להגיש את הבקשה ברוב מדינות העולם, מתאריך הבקשה הראשונה.

יתרון נוסף של בקשת PCT – אפשר לבצע חיפוש ובחינה של ההמצאה. אישור של PCT לפטנט משמש המלצה חזקה לפטנט לרשויות הפטנט במדינות החברות.

אפשר לבחור לבצע חיפוש על ידי רשות חיפוש רשמית של ה- PCT תוך עד 9 חודשים מהגשת בקשת PCT – ומתקבל דו"ח חיפוש רשמי של USPTO או EPO. בהמשך אפשר לבצע בחינה בינלאומית – וכך יש חוות דעת שיכולה לסייע בהליכים בכל מדינה ומדינה.

על סמך המידע מבקשת ה- PCT, ובהתאם לחוקים של כל ארץ – בקשת הפטנט תגיע לשלב הלאומי שכולל בחינה ותרגום לשפה המקומית במידת הצורך, ובמידה שיסתיים בהצלחה – יתקבל פטנט באותה מדינה. בקשת ה- PCT לא נותנת פטנט, אלא מאפשרת על פיה להגיש בקשות בארצות השונות.

כיום ישנן 137 מדינות חברות ב- PCT, כולל ישראל (אשר הצטרפה בשנת 1996).

מסלול PCT זוכה להצלחה רבה, כפי שמעיד המספר הגדל והולך של בקשות פטנט כאלה, ומספר המדינות הנוספות המצטרפות לאמנה.

בקשת פטנט בינלאומית 2 PCT

מה כדאי להגיש קודם, בקשה בינלאומית או בקשה בישראל או אולי בקשה PROVISIONAL ?

מי רשאי להגיש בקשה בינלאומית?  איך מקבלים פטנט בינלאומי?

ובכן, נתחיל מהשאלה האחרונה: לא קיים כיום פטנט בינלאומי, אם כי יש דיונים בנושא. אפשר לקבל פטנט בכל מדינה או פטנט איזורי - מערב אירופה  EPOלמשל. במסלול בקשה בינלאומית, יש להגיש בקשות פטנט בארצות השונות תוך הזמן שנקבע.

לא כל אחד רשאי להגיש בקשת פטנט בינלאומית, אלא רק תושבי המדינות החברות באמנה PCT. תושבי ישראל יכולים להגיש בקשות PCT מאז המדינה הצטרפה לאמנה ב- 1996.

קיימות איסטרטגיות הגנה שונות, מותאמות לצרכי המבקש: המסלול PROVISIONAL  תחילה, אח"כ בקשה תקנית ואז בקשה בינלאומית הוא הזול ביותר בהתחלה, אבל יקר ביותר גלובלית.

המסלול PCT תחילה הוא הזול ביותר מבחינה גלובלית, אך דורש השקעה גבוהה יותר בהתחלה והוא מתאים למי שמכיר טוב את השוק. מי שיש לו יותר ידע ואמצעים - יש לו יתרון.

בין שני הקצוות יש את מסלול ישראל\בריטניה תחילה, בקשה בינלאומית בשלב שני.

חשוב - את הבקשה הבינלאומית PCT חייבים להגיש תוך שנה מתאריך הבקשה המוקדמת ביותר שהוגשה, FIRST PRIORITY . יש שמועות על תקופות זמן מצטברות של שנה כ"א - זה לא נכון.

המסלול PROVISIONAL  תחילה יש לו כמה גרסאות, כולן יותר יקרות גלובלית: בקשה PROV. בארצות הברית מתבטלת תוך שנה, וכדי לקבל פטנט שם צריך להגיש גם בקשה תקנית, לכן העלות של

 .PROV זה בזבוז. לעתים יש תוספות במהלך השנה, אז מגישים מספר בקשות .PROV בעלות גבוהה יותר.

יש להגיש בקשה תקנית בהקדם האפשרי כדי לקבל הגנה נאותה עם תאריך מוקדם ככל האפשר, ואז בקשה בינלאומית - לא זול.

המסלול היקר ביותר זה .PROV ואז PCT תוך שנה, כאשר הבקשה הראשונה לא מגנה בצורה נאותה על ההמצאה. אם יש הבדל משמעותי בין הבקשה הראשונה והבקשה הבינלאומית, יתכן כי חלק מהטכנולוגיה לא יזכה ל- PRIORITY ועלול לא לקבל פטנט כלל.

כך, אם יודעים את היתרונות והמגבלות של כל גישה, כל ממציא\יזם יכול לבחור את הגישה המתאימה להם ביותר.

אסטרטגיה להגנת פטנט בינלאומית

פונים אלינו בשאלה, מה המינימום שיש לעשות כעת כדי להשיג הגנה להמצאה. הגנה טובה ומקיפה - נעשה אחר כך. תוך שנה, ברגע האחרון, מגישים בקשה בינלאומית PCT ושוב מחכים לרגע האחרון כדי להכנס לשלב הלאומי - הגשת בקשות פטנט בארצות השונות.

זאת גישה טובה אם המטרה היא לחסוך, אבל אם במקביל אותו אדם משקיע הרבה זמן וכסף בפיתוח המוצר, שווק, קידום הנושא והשגת השקעה וכו' - כי אז יש מקום לברר, האם זאת איסטרטגיה נכונה.

מאמר ב- THE ECONOMIST, תחת הכותרת A MARKET FOR IDEAS , מתאר את הביקוש העולמי לפטנטים והגידול המהיר במספר הבקשות המוגשות.

הגנת הפטנט היא הבסיס לפעילות העיסקית של מיזם היי טק. איך אפשר לבקש השקעה עבור רעיון שאין לו הגנה? בקשת הפטנט הראשונה מהווה את הבסיס לכל בקשות הפטנט שיוגשו בהמשך לאותה טכנולוגיה, לכן חשוב כי הבקשה הראשונה תתן הגנה חזקה ומקיפה.

תקופת ההגנה שנותן פטנט היא מוגבלת ל- 20 שנה בדרך כלל, מתאריך ההגשה הראשונה. אם העסק מצליח, כל שנה של הגנה שווה הרבה. במסלול שתואר לעיל לוקח הרבה זמן עד שמקבלים פטנט – כגון 4 עד 8 שנים ואפילו יותר. בתקופה זאת הפטנט לא "עובד" עבור היזם.

כיום, רשויות הפטנטים המובילות בעולם מאפשרות מסלול מזורז לאישור פטנט, כל מדינה לפי התנאים שלה. אפשר לזרז את הבחינה בארצות הברית, אירופה, יפן, בריטניה, ישראל ועוד. למשל, בארצות הברית כבר ניתנו פטנטים תוך חצי שנה ממועד הגשת הבקשה.

בעבר רבים ראו בפטנט הוצאה נחוצה אך לא רצויה, וניסו להשקיע כמה שפחות וכמה שיותר מאוחר.

יותר ויותר חברות היי טק מבינות היום כי פטנט הוא כלי יעיל להשגת יתרון עיסקי, ופועלות להשיג הגנת פטנט חזקה, ומהר.

הגנת פטנט בינלאומית

שואלים אותי, מה ההגנה שנותנת בקשת פטנט בינלאומית?  ומה הלאה?

חשוב להדגיש כי בקשת פטנט בינלאומית PCT לא הופכת לפטנט. פטנט מאפשר להשיג יתרון עיסקי, למנוע מאחרים לייבא, לייצר או לשווק את המוצר המוגן פטנט.

כדי לקבל פטנטים בארצות השונות, יש להגיש בקשות פטנט שם ולקדם את הבחינה בכל מקום בו רוצים הגנה. זהו הליך יקר, ורבים מבקשים לדחות אותו במידת האפשר.

בקשת פטנט PCT נותנת ארכה להגשת בקשות פטנט בעולם. אפשר להגיש את בקשות הפטנט בעולם עד 30 חודש מתאריך ההגשה הראשונה, ובארצות מסויימות - אפילו מאוחר יותר. מצד שני, אפשר להקדים את ההגשה והטיפול בחלק מהארצות.

איפה ניתן להגיש בקשות פטנט מ- PCT? בארצות החברות באמנה PCT. כיום חברות באמנה 137 ארצות, כולל ישראל, ארה"ב, אירופה, סין, יפן, קוריאה, הודו, אוסטרליה ועוד. טאיוון לא חברה בגלל לחץ של סין.

 אפשר לקבל פטנט במדינות השונות וגם פטנט איזורי, הכולל מספר מדינות. למשל, EP נותן פטנט אירופאי הכולל עד 32 ארצות חברות ו- 5 נספחות. היתרון של פטנט איזורי הוא הליך בחינה אחד לכל הארצות החברות. בארצות החברות יש לעשות הליך פורמלי.

פטנטים איזוריים אחרים כוללים את EA  Eurasia    חלק ממדינות ברית המועצות לשעבר,  ובאפריקה OAPI, ARIPO .

יתרון נוסף של בקשה בינלאומית היא הבחינה שניתן לעשות. כיום הבחינה לא נפוצה כל כך, היות וזה לא תנאי לקבלת ארכה של 30 חודש. כדי לבצע בחינה יש לבקש זאת עד 22 חודשים מתאריך דין קדימה.

עם הצמיחה המהירה בהיקף הגנת פטנטים בעולם, PCT מהווה מסלול מועדף להשגת הגנת פטנט בינלאומית.

בקשה בינלאומית ורישום פטנט מהיר

ממציא או עסק אשר רוצים לשמור על האפשרות להגן על המצאה ברוב מדינות העולם, יכולים להגיש בקשת פטנט בינלאומית PCT, אשר באמצעותה אפשר להגיש בקשה לפטנט ברוב מדינות העולם תוך 30 חודש, ואף יותר.

באופן יחסי, זהו פתרון זול שכן במקום להגיש בקשה לפטנט בכל מדינה ספציפית תוך 12 חודש מתאריך הבקשה הראשונית לפי אמנת פריז, יש בד"כ זמן של 30 חודש מתאריך הבקשה הראשונה.

פרק זמן זה יכול לאפשר לגייס השקעה, לנסות לשווק במדינות יעד או לגבש אסטרטגיה היכן מעוניינים להגן בפטנט.

לחילופין, אפשר לזרז הליכים לצורך בחינת וקבלת פטנט בהקדם. פטנט רשום מאפשר להשיג יתרון עסקי, למנוע מאחרים לייבא, לייצר או לשווק את המוצר המוגן פטנט.

תוקפו של הפטנט בד"כ מוגבל ל-20 שנה מתאריך ההגשה, ולכן אם הבחינה מתעכבת או אם מגישים בקשה לפטנט לאחר זמן רב, כמו שאפשר באמצעות ה-PCT, סביר שגם קבלת הפטנט תתעכב.

כל שנה של בלעדיות בהגנה יכולה להתבטא  ברווחים נוספים ובפטנט רשום למשך פרק זמן רב יותר, מתוך 20 השנים.

ניתן לזרז או להקדים את הבחינה וכן את קבלת הפטנט במקומות רבים בעולם, ביניהם: ישראל, ארצות הברית, אירופה, בריטניה ויפן.

בארצות הברית יש נוהל חדש המאפשר סיום הבחינה וקבלת פטנט תוך עד שנה (במידה ומגיע). נוהל זה יכול לחסוך מספר שנים של המתנה לבחינה.

בישראל, אירופה, בריטניה ויפן – הבקשה יכולה להגיע לבחינה תוך מספר חודשים, במידה שבקשה לזרוז עומדת בקריטריונים.

עם כן, PCT נותן גמישות לבית העסק: ניתן להרוויח זמן עד הגשת הבקשה לצורך דחיית עלויות או בדיקה לגבי שווקים מועדפים. לחילופין, אפשר לזרז את הבחינה לצורך קבלת פטנט בהקדם וניצול הזכויות מהר יותר ולפרק זמן רק יותר.

Provisional to PCT

מסלול בקשת פטנט  Provisional ("בקשה פרוביזורית") בארה"ב מאפשר להגיש בקלות בקשת פטנט. ההליך פשוט ומהיר, והאגרה נמוכה. הרבה פונים לאפיק זה כדי להשיג הגנה ראשונית.

הבקשה הזמנית בארה"ב מתבטלת אוטומטית תוך שנה. אז נוהגים להגיש בקשה בינלאומית PCT.

הבעיה היא, כיצד לשמר לבקשה החדשה את התאריך הראשון, המקורי.

מצד אחד, בקשת ה- PCT צריכה להיות מבוססת בצורה הוגנת על הבקשה הזמנית. מצד שני, לפעמים הבקשה הראשונית לא ערוכה כהלכה, חסר בה חומר וכו'.

מקובל לחשוב שהבקשה הזמנית נשמרת בסוד לעולם, לא נבחנת ולא מתפרסמת. זאת חצי אמת, ורבים כשלו בגללה. האמת היא, כי דווקא כשההמצאה מצליחה והמתחרים רוצים לתקוף את הפטנטים והבקשה PCT (הטובה) של החברה, הם דורשים לבחון גם את הבקשה הזמנית והקשר שלה לבקשה PCT. במקרה זה הבקשה הזמנית נחשפת וגם נבחנת בקפידה.

לכן חשוב כי הבקשה הזמנית תהיה ערוכה טוב, ואם אי אפשר – לפחות לערוך טוב את הבקשה הבינלאומית PCT ו/או בקשות הפטנט הסטנדרטיות.

אחרי הגשת בקשת הפטנט הראשונה, קורה כי מתגלים מוצרים דומים או ההמצאה מתפתחת ויש חומר נוסף להגן עליו. גם כאן חשובה עריכה נכונה של הבקשה PCT, כדי לשמור על התאריך המקורי.

בקשת פטנט PCT היא הבסיס לכל בקשות הפטנט שיוגשו בארצות השונות בהמשך. יש לקחת זאת בחשבון כדי לערוך את הבקשה בהתאם, בהתבסס נכונה על הבקשה הזמנית ובמידת הצורך – להוסיף חומר חדש ו/או להתייחס לפטנטים של אחרים.

פטנט אמריקאי - תרגיל העוקץ

משרד הפטנטים האמריקאי USPTO חשף תרגיל הונאה גדול בארה"ב:

התרגיל הפיל יותר מ- 1,000 קורבנות, ממציאים שהאמינו לחברת תווך בנושא הגנת פטנט.

יש הרבה מתווכים ומקדמי פטנטים לא מורשים, אך מקרה זה היה חמור במיוחד: המתווך הבטיח להשיג פטנט, או - כספך יוחזר לך. כמובן, משרד הגון של עורך פטנטים לא יכול לתת הבטחות כאלה;  אי אפשר להבטיח כי מישהו יקבל פטנט, והמשרד צריך לקבל תשלום הוגן עבור העבודה שנעשתה.

אותו מתווך הבטיח פטנט, אבל בעצם רשם מדגם. בארה"ב שניהם נקראים פטנט, אבל האחד הוא UTILITY PATENT ואילו השני (המדגם) נקרא DESIGN PATENT .

פטנט אמיתי ניתן, בין השאר, על מכשיר או שיטה פונקציונליים, שיש להם תפקיד שימושי. מדגם, לעומת זאת, ניתן על קישוט על גבי מוצר תעשייתי. מדגם קל וזול יותר להגיש, וקל לאשר אותו - זה סך הכל קישוט. אין צורך בתאור מילולי או תביעות.

כמובן, המדגם לא נותן הגנה לאספקט הפונקציונלי של ההמצאה, וגם קל לעקוף אותו ע"י קישוט קצת שונה. כלומר, בוצעה רמאות כי כספם של הממציאים נלקח וההגנה שקיבלו אינה יעילה.

אותם נוכלים, ברישום כל ההמצאות כמדגם, עשו לעצמם חיים קלים וגם הבטיחו לעצמם רווח בטוח. ממציאם פנו אליהם, הנוכלים "בדקו" את ההמצאה והכריזו שהיא נהדרת, צריך לעשות חיפוש פטנטים.

אחרי החיפוש, הנוכלים הראו מצגת שיווקית עם חוות דעת חיובית והציעו את שירותיהם להשיג פטנט ולשווק את ההמצאה ליצרנים. הממציא חתם על חוזה סטנדרטי, שכלל תשלום וגם אחוזים למתווך הזריז.

בכל מקרה, המתווך הבטיח כל הכסף חזרה אם לא ישיגו פטנט. עד היום אין פתרון לבעיה ואין הגנה ראויה לממציאים שנפלו קורבן לקנוניה זאת.

אסטרטגיה של הגנת פטנט

ממציאים מופתעים לשמוע, כי PROVISIONAL עולה יותר כסף בחישוב כולל מבקשת פטנט רגילה.

זאת הדילמה בין 2 מסלולי הגנה אפשריים. מסלול א':  PROVISIONAL תחילה, אז בקשה בינלאומית PCT , אח"כ בקשה רגילה בארצות הברית; מסלול ב': הגשת בקשה רגילה בארה"ב, אח"כ בקשה בינלאומית PCT.

מסלול א' מושך יותר, כי האגרה הממשלתית בארה"ב בשלב הראשון יותר נמוכה: 100$ במקום 500$.

גם עבודת עורך הפטנטים יותר זולה, אם מגישים רק בקשה להגנה חלקית.

אך זהו רושם מטעה, כי בקשת PROVISIONAL  מתבטלת אוטומטית תוך שנה ויש להגיש בקשת PCT.

כאן יש כבר הפרש משמעותי לטובת מסלול ב' בסך 700$ : אגרת חיפוש PCT במסלול א' היא 1000$, ואילו במסלול ב' היא רק 300$.

בחישוב כולל, מסלול ב' זול בצורה משמעותית (בין 450$ - 600$) באגרות ממשלתיות, לעומת מסלול א'.

חישוב זה מתייחס לממציא בודד או חברה קטנה; במקרה של חברה גדולה, ההפרש יותר גבוה.

בנוסף, עבודת עורך הפטנטים זולה יותר במסלול ב' - להגיש שתי בקשות פטנט בארה"ב עולה יותר מאשר בקשת פטנט אחת.

ועוד שיקול חשוב: במסלול ב' אפשר לקבל פטנט בארה"ב יותר מהר. כמה זה שווה למבקש? כל אחד ושיקוליו.

שיקול חשוב נוסף הוא להגדיל את הסיכויים לקבל אישור לפטנט בארצות השונות. בבחינה PCT ובארצות השונות, הבוחן משוה בין בקשות הפטנט המאוחרות לבין הבקשה הראשונה. כדי לזכות ב- PRIORITY, החוק דורש כי הבקשה המאוחרת תהיה מבוססת בצורה הוגנת על הבקשה הראשונה. מסלול ב' נותן בסיס ראשון טוב יותר לבקשות המאוחרות, מגדיל את הסיכוי לקבל פטנט וגם חוסך זמן ועלויות בהליכים לקבלת פטנט.

פטנט על תהליך או שיטה בישראל

רבים שואלים אותי, האם פטנט על תהליך או שיטה נותן הגנה סבירה? וכיצד ניתן לבדוק שאכן בוצעה הפרה של פטנט כזה?

כאשר מדובר  בתהליך - ניצול ההמצאה ייחשב שימוש בתהליך בישראל, ולגבי מוצר הנובע במישרין מן התהליך - אחת מפעולות אלה בישראל: ייצור, שימוש, הצעה למכירה, מכירה, או ייבוא לצורך אחת מהפעולות האמורות.

לעיתים קרובות ניתן לרשום פטנט על מוצר בעל תכונות חדשות וגם על שיטה לייצור המוצר.

כאשר יש הפרה של הפטנט על המוצר, למשל במקרה של: ייצור, שימוש, הצעה למכירה, מכירה או ייבוא של המוצר בישראל, קל יחסית להבחין בכך - שכן ניתן לבחון את המוצר.

לפי חוק הפטנטים בישראל, בעל פטנט זכאי למנוע מאחרים לנצל את הפטנט, לפי מה שמוגדר בתביעות

ובמקרים מסויימים גם בדרך דומה לזו שמוגדרת בתביעות, כאשר בדרך זו לנוכח המוגדר באותן התביעות, נעשה שימוש בעיקר הפטנט.

ואולם, כיצד אפשר להוכיח שאכן נעשה שימוש בתהליך, למשל במפעל או בעסק שאינו נגיש לציבור - וכמו כן כיצד אפשר להסיק שמוצר חשוד נובע במישרין מהתהליך המוגן?

חוק הפטנטים קובע, בעניין המצאה שהיא תהליך לייצור מוצר - כאשר יש תביעה על הפרה, על הנתבע(!) להוכיח כי התהליך שבו עשה שימוש לצורך ייצור מוצר זהה, שונה מהתהליך המוגן בפטנט;

בהקשר זה, מוצר זהה שמיוצר ללא הסכמת בעל הפטנט, ייחשב כמוצר שנוצר על ידי התהליך המוגן בפטנט אם מתקיימים שני סעיפים:

1. בעל הפטנט אינו יכול לברר, במאמצים סבירים, באיזה תהליך השתמשו בפועל לייצור המוצר הזהה.

2. קיימת סבירות גבוהה שהמוצר הזהה נוצר בתהליך המוגן בפטנט.

לסיכום, הגנה באמצעות שיטה יכולה לתת הגנה טובה וניתן לכלול בהמצאה מספר מימושים ואופציות של  השיטה או התהליך. גם מוצר שמיוצר לפי השיטה יכול להיות מוגן, ותביעה על הפרת שיטה יכולה להרתיע מתחרים.

היכן להגיש בקשת פטנט?

בדרך כלל, עורכים ומגישים בקשת פטנט עבור מדינת יעד מסויימת/ אזור בהם מעוניינים  לקבל הגנה – בלעדיות טכנולוגית – לצורך פעילות עסקית ומתן רשיונות. שיקולים מנחים נוספים:

ארה"ב: אפשרי להגן על המצאות בנושא שיטות עסקיות ותוכנות מחשב גם ללא חומרה/עיבוד מיוחד. לעיתים ניתן להגן על המצאות לאחר שהתפרסמו ברבים.

אירופה: בקשת פטנט אזורית אירופאית EPO מאפשרת לקבל פטנט ב-32 מדינות.

מזרח אירופה: בקשת פטנט אזורית יורו-אסיה, מאפשרת לקבל פטנט במדינות במזרח אירופה כולל רוסיה.

אפריקה: ניתן לקבל פטנט אזורי OAPI \ ARIPO במדינות שונות באפריקה.

בקשה בינלאומית PCT: מאפשרת הגשה בלו"ז יותר נוח לרוב מדינות העולם ואפשרות לחיפוש ובחינה מקדימים.

ישראל: עבור המצאה בטחונית או הקשורה לאנרגיה גרעינית ו/או של עובדי מדינה, חובה להגיש בקשה קודם בישראל, טרם הגשה כלשהי בחו"ל ובהתאם לחוק. פטנט בישראל נותן בלעדיות עסקית עבור תהליך או מוצר בישראל (למשל מונע ייצור/ ייבוא/ מכירה של מוצר המוגן בפטנט או שימוש בתהליך מוגן). בישראל ניתן לתאר את ההמצאה בעברית.

אין חובה להגיש בחו"ל לצורך הגנה בישראל בלבד.

בקשה פרוביזורית/זמנית: ניתן להגיש בקשה מצומצמת טרם חשיפת ההמצאה ולקבלת תאריך ראשוני.

המזרח הרחוק: עקב המורכבות והעלות שכרוכה בתרגום (למשל לסינית ויפנית), מקובל להגיש בקשות במדינות אלו באמצעות בקשה בינלאומית PCT, בד"כ תוך 30 חודש מהגשת בקשה ראשונה.

לסיכום, שיקולים חשובים בהגשת בקשה, בנוסף למגבלות החוק, הם היכן צפויה הפעילות העסקית, היכן מעוניינים בהגנה, מה סוג ההמצאה, ותכנון עלויות.

ישנם שיקולים נוספים כגון: זמן ההמתנה, עלויות התאמה והגשות נוספות, משך הבחינה והזמן לקבלת פטנט.

בהמשך ניתן להגיש בקשות פטנט נוספות, בהתאם לחוקים ולאמנות בינ"ל.

המידע מותנה בחוקים הספציפיים, יתכנו מקרים אחרים ומגבלות נוספות.

רישום מדגם או פטנט על מוצר בישראל

איזה סוג של הגנה כדאי לממש ולקדם- פטנט או מדגם?

למעשה, מדובר בשתי צורות שונות של הגנה, כשמאחורי כל אחת גישה שונה ושיקולים רבים. לכן גם אם יש דרך הגנה מועדפת, זה לא אומר שאין מקום להגנה נוספת.

מדגם יכול להגן על קווי דמות, צורה, דוגמא או קישוט שמייחדים למוצר, למשל באמצעות תהליך או אמצעי תעשייתי, אשר בולטים לעין.

פטנט יכול להגן על פונקציונליות המוצר. לפי חוק הפטנטים בישראל, בעל פטנט זכאי למנוע מאחרים לנצל את הפטנט, לפי מה שמוגדר בתביעות הפטנט ובמקרים מסויימים גם בדרך דומה לזו שמוגדרת בתביעות, כאשר בדרך זו לנוכח המוגדר באותן התביעות, נעשה שימוש בעיקר הפטנט.

באופן כללי, מדגם – נותן הגנה ויזואלית בעיקרה, על המראה של המוצר ולא על תפקידי החלקים או המבנה הפנימי שלו. פטנט נותן הגנה על מבנה המוצר מבחינת תפקידי החלקים והקשר ביניהם (ולפי המתואר בתביעות). תתכן הפרה של פטנט גם אם המוצר יראה שונה כלפי חוץ.

יתכן ניצול מוצר זהה פונקציונלית למוצר אשר מוגן במדגם, אם המראה שלו שונה.

כדי לרשום מדגם, החוק דורש כי הוא יהיה מקורי בישראל, זאת אומרת אפשרי שהוא כבר נחשף בחו"ל. תקופת ההגנה למדגם בישראל – עד 15 שנה מיום הבקשה.

כדי לרשום פטנט, החוק דורש כי הוא יהיה חדש ובעל התקדמות המצאתית בכל העולם. תקופת ההגנה לפטנט בישראל – בד"כ עד 20 שנה מיום הבקשה.

לסיכום, היתרון של המדגם, הוא בהגנה ויזואלית, שבה אין צורך בפירוט המבנה הפנימי של המוצר. הליך הרישום הוא לכן יותר פשוט מאשר רישום פטנט, אבל אין הגנה על התוכן הפנימי של המוצר.

היתרון של פטנט, הוא הגנה בלי הכרח לתאר את המראה הויזואלי של המוצר, וכך ניתן להגן על מוצר עם חלקים מסויימים למשל, גם אם הוא ימומש בעיצוב שונה.

הערה: הנאמר כאן הוא מידע כללי בלבד ויש להתייעץ עם עורך פטנטים טרם החלטה. אפשר לשלב רישום של פטנט ומדגם.

פטנט כתנאי למשא ומתן

פטנט הוא כלי שנותן לבעליו יתרון עסקי. אולם, ממציאים רבים מעדיפים להתחיל במשא ומתן לפני נקיטת צעד כלשהו כדי להגן על ההמצאה. תפיסה רווחת היא כי הסכם סודיות יכול להיות מספיק או הגנה של סוד מסחרי תשמור על הזכויות.

מבלי להיכנס ליתרונות של אמצעי הגנה אלה, בסופו של דבר הם יכולים להגן (או לא) על ההמצאה בין הממציא לבין הצד השני.

מבחינת חוק הפטנטים, תאריך הגשת הבקשה הוא קריטי, אם למשל צד ג' יגיש בקשת פטנט לפני הממציא, העובדה שבאותו זמן היה משא ומתן שהתארך לכדי חודשים לא תשנה זאת.

לעיתים, הממציא יעדיף להשיג קודם כל השקעה – כך שיוכל להגיש בקשת פטנט עתידית עם עריכה מקצועית ותאור מקיף. כמובן, המטרה ראויה, אולם הזמן שעובר אינו מיטיב עם הממציא. אפשר ולעיתים קרובות הכרחי – להגיש בקשה, גם אם ראשונית או חלקית בהקדם. למעשה, גם תאור ראשוני של ההמצאה עשוי להיות מספיק, ובטח עדיף על אי נקיטת פעולה כלשהי. הגשת בקשה ראשונית או חלקית יכול להיות מוכר גם בבקשה נוספת, שתוגש בהתאם לחוק ותהווה המשך של הבקשה הראשונית.

התחלה של תהליך ההגנה מהווה גם נקודת פתיחה טובה יותר למשא ומתן. הזמן לא בהכרח "פועל" נגד הממציא, וגם החשש כי מישהו אחר "יגנוב" את ההמצאה או שהיא תוכר על שמו, פוחת.

עורך פטנטים, מחויב לסודיות כלפי לקוחותיו, ועל סמך ניסיונו הוא יכול לסייע לממציא לתאר וגם לקבל היכר בנוגע לחדשנות שבהמצאתו.

כאשר הממציא נמצא במשא ומתן עם גורמים שונים, אין הוא חייב לפרט אודות בקשת פטנט שהגיש או אפשרויות מימוש שאותם תיאר, כיוון שבקשת הפטנט חסויה, לפחות לתקופה ממושכת (בד"כ לא פחות מ- 18 חודשים).

במקרה של הסכמה והצלחת המשא ומתן, ניתן להוסיף או לשנות את הבעלים בבקשת הפטנט או בפטנט. אם יש חילוקי דעות או אי הסכמה, הממציא יכול להיות רגוע שהוא הגיש בקשת פטנט מבעוד מועד. בנוסף, חברות רבות יעדיפו לא להתחייב לסודיות או להסתכן בתביעות עתידיות, ולמעשה יעדיפו לדבר רק עם ממציאים שכבר הגישו בקשות פטנט או שברשותם פטנטים רשומים.

ייעוץ אצל עורך פטנטים

ייעוץ עלול להראות כאופציה לא הכרחית, לדוגמא אנשי מקצוע רבים טוענים: "בשביל מה להוציא כסף על מידע ולא על פעולות מעשיות – כגון הגשת בקשה לפטנט, מדגם, סימן מסחרי ישירות, במקום תשלום על ייעוץ".

אולם, בפועל, גישה כזאת עלולה להתברר כיותר יקרה ואף למנוע קבלת הגנה מתאימה.

ראשית, לכל צעד שנוקטים (או שלא) יש משמעות והשלכות – למשל אי הגשת בקשת פטנט ראשונית בהקדם ו/או חשיפה של ההמצאה – אשר עלולים למנוע אפשרות קבלת פטנט. הגנה לא באופן או במקום המתאים, או הגשת בקשה לרישום לא מתאימה – עלולים ליצור אשליה ראשונית של הצלחה.

ייעוץ הוא כלי שיכול לסייע גם ליזמים שאינם רוצים לפתח משהו חדש אלא להשתמש בטכנולוגיות/ מידע או מוצרים קיימים – וחוששים לבצע הפרה.

גם ניתוח תוצאות של חיפושים או מחקר קניין רוחני – כדאי לבצע בסיוע והנחיית עורך פטנטים, בפרט לפני שמגיעים למסקנות חד משמעיות לכאורה, בנוסח "אסור" או "מותר".

ייעוץ יכול לסייע ללקוח להבין כיצד כדאי לו לתאר את הטכנולוגיה או המוצר, ואלו אפשרויות כדאי לנקוט במהלך התהליך כדי להגן בדרך המתאימה – ובכך לשפר את סיכוייו אל מול המתחרים. פעולות נלוות נוספות כגון תדרוך עובדים או אנשי פיתוח יכולות לתרום להרחבת נכסי הקניין הרוחני של העסק ולאפשר הגנה רחבה יותר.

רישום מדגם לעומת פטנט על מוצר בישראל

איזה סוג של הגנה כדאי לממש ולקדם- פטנט או מדגם?

למעשה, מדובר בשתי צורות שונות של הגנה, כשמאחורי כל אחת גישה שונה ושיקולים רבים. לכן גם אם יש דרך הגנה מועדפת, זה לא אומר שאין מקום להגנה נוספת.

מדגם יכול להגן על קווי דמות, צורה, דוגמא או קישוט שמייחדים למוצר, למשל באמצעות תהליך או אמצעי תעשייתי, אשר בולטים לעין.

פטנט יכול להגן על פונקציונליות המוצר. לפי חוק הפטנטים בישראל, בעל פטנט זכאי למנוע מאחרים לנצל את הפטנט, לפי מה שמוגדר בתביעות הפטנט ובמקרים מסויימים גם בדרך דומה לזו שמוגדרת בתביעות, כאשר בדרך זו לנוכח המוגדר באותן התביעות, נעשה שימוש בעיקר הפטנט.

באופן כללי, מדגם – נותן הגנה ויזואלית בעיקרה, על המראה של המוצר ולא על תפקידי החלקים או המבנה הפנימי שלו. פטנט נותן הגנה על מבנה המוצר מבחינת תפקידי החלקים והקשר ביניהם (ולפי המתואר בתביעות). תתכן הפרה של פטנט גם אם המוצר יראה שונה כלפי חוץ.

יתכן ניצול מוצר זהה פונקציונלית למוצר אשר מוגן במדגם, אם המראה שלו שונה.

כדי לרשום מדגם, החוק דורש כי הוא יהיה מקורי בישראל. תקופת ההגנה למדגם בישראל – עד 15 שנה מיום הבקשה.

כדי לרשום פטנט, החוק דורש כי הוא יהיה חדש ובעל התקדמות המצאתית בכל העולם. תקופת ההגנה לפטנט בישראל – בד"כ עד 20 שנה מיום הבקשה.

היתרון של המדגם, הוא בהגנה ויזואלית על מראה המוצר. הליך בחינת בקשה למדגם הוא פשוט יותר והרישום זול יותר. מדגם רשום יכול לעיתים לעזור בהרתעת מתחרים.

היתרון של פטנט, הוא הגנה בלי הכרח לתאר את המראה הויזואלי של המוצר, וכך ניתן להגן על מוצר עם חלקים מסויימים למשל, גם אם הוא ימומש בעיצוב שונה.

חסכון ראשוני של עלויות בהגנת קניין רוחני

הגשת בקשה לרישום קניין רוחני כוללת בדרך כלל שני סוגי עלויות- עלות העבודה עצמה ואגרות. אולם, לעיתים אפשר להגן ביותר מדרך אחת ו/או ביותר ממקום אחד.

חסכון התחלתי בעלויות הוא לא תמיד משתלם ולעיתים בלתי הפיך, כך שלצד הרווח הראשוני שבהקטנת עלויות – היקף ואופי ההגנה עלולים להיות מצומצמים יותר. מאידך, אם לא מבצעים שום פעולה בהווה, אפילו פשוטה וזולה יחסית – יתכן שהמצב יהיה סבוך יותר בעתיד, עת יקומו מתחרים.

עריכת והגשת  בקשה לפטנט עשויה להיתפס כיקרה ומסובכת, למשל ישנן בקשות פטנט שאגרות ההגשה בלבד הן אלפי דולרים. אולם אפשר להגיש בקשה ראשונית או תאור ראשוני של ההמצאה, אשר ייתן תאריך ראשוני וגם יכול לספק הוכחה במקרה של ספק או חשש מפני גניבה של הרעיון, גם אם הוא נחשף בפני מספר מצומצם של אנשים.

בקשה למדגם בד"כ יותר זולה ופשוטה. מדגם יכול להגן על קווי דמות, צורה, דוגמא או קישוט שמייחדים למוצר אשר בולטים לעין, ולא על הפונקציה שהוא ממלא. עדיין, הגנה כזאת יכולה להקשות או להרתיע מתחרים וגם לספק הוכחה ויזואלית במקרה של ספק.

סימן מסחרי יכול לאפשר הכרה ובלעדיות בשימוש בסימן עבור מוצר או שרות (למשל לוגו או כינוי טקסטואלי), לפחות עבור אותו סוג מוצרים והיכן שנרשם.

שימוש נכון והגדרה של זכויות יוצרים – יכולים לתת הגנה על יצירות אמנות, יצירות המבוטאות בכתב, צילומים ותוכנות, למשל, בהתאם לחוק.

לא תמיד יש צורך בהגנה בינלאומית ולעיתים הגנה בישראל יכולה לפתוח שוק גדול ומגוון של אפשרויות. במקרים אלה אפשר להגיש בקשות לרישום בישראל ולוותר על עלויות של רישום בחו"ל, ולראיה ישנם עסקים רבים עבורם השוק בישראל הוא מספיק ומשמעותי.

לסיכום, בין אם מעוניינים במימוש עסק בישראל או בחו"ל, השקעה התחלתית תשפר את נקודת הפתיחה ותסייע לפיתוח נכסי קניין רוחני, אשר יכולים להיות מכריעים עבור יצירת יתרון יחסי מול מתחרים ואפשר שיסייעו ביצירת שיתופי פעולה או מכירת רשיונות לשימוש.

הערה: הנאמר כאן הוא מידע כללי בלבד ויש להתייעץ עם עורך פטנטים טרם החלטה. אפשר לשלב אמצעי הגנה שונים לקניין רוחני.

אסטרטגיה להגנת פטנט

"בוא נבדוק אם זה קיים בעולם, ואם לא- נגיש בקשת פטנט" - משפט קצר זה מכיל כמה שגיאות מהותיות. מאמר זה יפרט על אחת השגיאות- התפיסה לפיה אם ההמצאה "אינה קיימת", אז מגיע פטנט.

זהו תנאי החדשנות, והוא רק אחד התנאים למתן פטנט. תנאי חשוב לא פחות הוא קיום "צעד המצאתי".

בשנים האחרונות שיקול זה הפך אפילו ליותר חשוב מזה של חדשנות, לאור הפסיקה  בארצות הברית ב-

KSR  ו- Graham. ואכן, כיום יש יותר דחיות בבחינה של בקשות פטנט מהסיבה של צעד המצאתי  Novelty מאשר מסיבה של חדשנות Obviousness, בבחינת בקשות פטנט בארצות הברית, אירופה,

PCT וגם בישראל.

יתרה מכך: בעוד עבור שיקול החדשנות נעשית השוואה של הבקשה לפטנטים/בקשות קיימים, כל אחד בנפרד, מבחן צעד המצאתי יכול לשלב מספר פטנטים/בקשות, אשר ביחד יוצרים בסיס ל-

Examiners Objection.

מה אפשר לעשות? בזמן חיפוש יש להתייחס גם לשיקול של צעד המצאתי. יותר חשוב- בזמן עריכת הבקשה לפטנט יש להיערך להתנגדות בהיבט זה, בבחינת "להקדים תרופה למכה".

הערה: הנאמר כאן הוא מידע כללי בלבד ויש להתייעץ עם עורך פטנטים טרם החלטה.