שאלות ותשובות בעניין קניין רוחני

מאת: עידן זוטא, עורך פטנטים

הערה: הכתוב פה מתואר ברמה כללית ויש סייגים. האפשרויות השונות, היקף וסוג ההגנה משתנה ממדינה למדינה,
בהתאם לחוקים, תקדימים, אמנות בינלאומיות ועוד. ייתכנו חריגים ויוצאים מהכלל.

מהו קניין רוחני?
קניין רוחני מתייחס לזכויות/ נכסים שמקורם ברעיון. כגון: המצאה, שיטה, יצירה, עיצוב, סמל, מנגינה ועוד.

אילו סוגי הגנה נפוצים של קניין רוחני קיימים?
פטנט - מאפשר להגן על המצאות, כגון מוצרים, מערכות והתקנים וגם על שיטות או תהליכים.
מדגם - מאפשר להגן על מראה של מוצר, עיצוב על פני מוצר וצורה מיוחדת של מוצר.
סימן מסחרי - מאפשר להגן על שם עסק, שם מוצר או שירות. סימן יכול להיות אותיות, שמות וסמלים.
זכויות יוצרים - הגנה על סוגים רבים של יצירות כגון: ספרים, חיבורים ומאמרים; ציורים, פסלים, איורים; מוזיקה, סרטים; תוכנות מחשב ועיצוב אתרים ועוד.
סודות מסחריים -  מאפשרים להגן על מידע חסוי של עסק, כגון: שיטות לייצור מוצר, ניהול עסקי, מידע חסוי שקשור למוצר.

כיצד ומתי ניתן להגן על קניין רוחני?
החוק מכיר בערך של סוגי קניין רוחני אלה וישנן מספר אפשרויות הגנה. למשל:

רישום פטנט - מאפשר להגן על המצאות שהן חדשות, לא מובנות מאליו ולא ידועות בעולם.
רישום מדגם - מאפשר להגן על מוצר מעוצב או עיצוב על גבי מוצר, אשר לא ידוע בישראל או באינטרנט.
רישום/ שימוש בסימן מסחרי - עצם היקף השימוש והפרסום של הסימן משפרים את סיכויי ההגנה. ניתן גם לבצע רישום.
זכויות יוצרים - עצם הפרסום מקנה הגנה, ניתן גם לבצע רישום זכויות יוצרים.
סודות מסחריים -  לעיתים מוכרים באופן אוטומטי, אולם מומלץ להגן באמצעות חוזה ולציין "סוד מסחרי" במפורש.
במידה והסוד מתגלה על ידי צד ג' ש"אינו קשור" ההגנה עלולה לפוג.

האם ניתן להגן על כל צורה של קניין רוחני?
לא. ישנם סוגים של יצירות, המצאות ומוצרים שלא ניתן להגן עליהם. לדוגמא: נוסחא מתמטית, רעיון ללא מימוש מוגדר,
רעיון למדגם או לפטנט שכבר פורסמו, שיטה עסקית או שיטה לטיפול בגוף האדם (בישראל), סימן מסחרי שהוא מילה
מקובלת בתחום או שמזוהה עם אחרים, סמל מסמלי המדינה, יצירה לא מקורית ועוד.

האם ניתן להגן באמצעות יותר מאמצעי אחד של כל קניין רוחני?
כן. ניתן לשלב סוגי הגנה שונים, למשל מדגם על מראה מוצר פטנט על הדרך בה המוצר פועל, מרכיביו או שיטה לייצורו, סימן מסחרי על שם של מותג, חברה או לוגו של המוצר, זכויות יוצרים על עלונים שמתארים את המוצר ואתר אינטרנט של המוצר וסודות מסחריים בנוגע למידע שקשור למוצר ושנשמר בתוך המפעל, הכל לפי החוק.

האם זה משנה באיזה אמצעי קניין רוחני בוחרים כדי להגן על מוצר/ יצירה מסויימים?
כן. לדוגמא זכויות יוצרים מגנות על תוכנת מחשב - אולם רק על התוכנה כמו שהיא, ולא על הפונקציה שהיא מבצעת או על הדרך בה התוכנה פועלת.
מדגם - מגן רק על המראה של המוצר אולם לא על מבנה פנימי או פונקציה שהמוצר מבצע/נותן.
מדגם שהמראה שלו שונה אפילו במעט עשוי לא להפר מדגם רשום.
סוד מסחרי - אפשר להחתים את כל מי שחולקים איתו את הסוד, ועדיין זה לא מבטיח שהסוד לא יתגלה, או שמישהו אחר לא יחשוב על כך.
שימוש בסימן מסחרי ללא רישום - לא בהכרח מבטיח הכרה בו.

האם יש מגבלות מבחינת משך/ אזור ההגנה של קניין רוחני רשום?
כן. לדוגמא:
פטנט רשום - בד"כ מגן לתקופה של עד 20 שנה במדינה/ אזור שבהם נרשם.
מדגם רשום - בישראל מגן לתקופה של עד 15 שנה. מגן במדינה/ אזור שבהם נרשם.
סימן מסחרי רשום - ניתן להאריך את תקופות ההגנה. מגן במדינה/ אזור שבהם נרשם (ו/ או שבהם הוא ידוע).
זכויות יוצרים - בד"כ מגנות לתקופה של עד 70 שנה ממות היוצר, מוכרים בחלק ניכר של העולם.
סודות מסחריים - עקרונית, יכולים להישמר לנצח, מוכרים בחלק ניכר של העולם.

האם עלי להגן על הקניין הרוחני שלי בכל (או רוב) העולם?
זאת שאלה עסקית ולמעשה אין הכרח.
לדוגמא, אם מעניין אותך רק השוק בישראל ובארה"ב תוכל לנקוט צעדי הגנה במקומות אלה.
כדאי להגן ולנקוט בצעדים לצורך הגנה על קניין רוחני במקומות בהם מעוניינים בפעילות עסקית.
עלות ההגנה בכל מדינה ומדינה עלולה להיות גבוהה מאד.
בפועל, חברות רבות מתמקדות במספר קטן של מדינות, למשל: ישראל, ארה"ב, מערב אירופה ומדינות המזרח הרחוק.

האם אפשר להגן על קניין רוחני באופן אזורי?
לעיתים כן. לדוגמא:
ארה"ב - פטנט, מדגם או סימן מסחרי בארה"ב יכול להגן בכל המדינות שבה.
אירופה - EPO - ניתן לרשום פטנט שמגן במדינות מערב ומרכז אירופה.
כמו כן ניתן לרשום פטנטים אזוריים באפריקה ויש גם פטנט אזורי שכולל את רוסיה (Eurasian Patent).

אני מעוניין להגן במספר מקומות (מדינות/ אזורים), האם עלי לבצע רישום בכולם בו-זמנית?
לא בהכרח. באמצעות אמנות בינלאומיות תוכל לקדם את ההגנה לפי לו"ז של אותה אמנה.
לדוגמא, לפי אמנת פריז תוכל להגיש בקשה בישראל בתאריך מסויים, שיהיה מוכר במדינות רבות בעולם לצורך
הגשה בהן, במידה ותגיש בהן בקשות מתאימות תוך 12 חודשים.
תוכל להגיש בקשת פטנט לפי אמנה בינלאומית מסוג PCT, המאפשרת להגיש בקשה ברוב המדינות/אזורים תוך 30 חודשים.
מומלץ לתכנן את הלו"ז וכן הערכת עלויות באופן מקצועי.

מהם השיקולים החשובים בהגנה על קניין רוחני?
היקף ההגנה - למשל אפשר להגיש יותר מבקשה אחת, או אופציות ופרוט רב על מנת לקבל הגנה יותר מקיפה, לשפר את סיכויי הרישום,
להרתיע מתחרים וכן לצורך הצגה לגופי השקעה או בעלי עניין.
המקומות בהם רוצים להגן - הגנה ביותר מקומות מאפשרת בסיס לפעילות עסקית בינלאומית ומגדילה את פוטנציאל השוק.
זמן לרישום - ניתן לנקוט בצעדים (במידת האפשר, לפי העניין) לצורך הקטנת זמן ההמתנה כך שהרישום יוקדם. פטנט/מדגם/סימן מסחרי רשום נותן לבעליו
יתרונות רבים כגון מניעה ממתחרים מלהשתמש ב- פטנט/מדגם/סימן מסחרי הרשום, לאפשר רישום מזורז במקומות נוספים, לשמש כהמלצה כלפי משקיעים
ובעלי עניין, לאפשר מכירת רשיונות לשימוש (Licensing) ועוד.
שמירה על הזכויות - נקיטת צעדים, אפילו חלקיים, כגון הגשת בקשה ראשונית היא לעיתים קרובות הכרחית לצורך שמירה עתידית על לפחות חלק
מהזכויות, הכרה בבעלי הזכויות ודריסת רגל אל מול מתחרים.
עלויות - אפשרויות ההגנה מוגבלות בתקציב, בד"כ מדובר בתהליך שלוקח זמן. אפשר לתכנן ולדחות עלויות.

מה ההבדל בין הגשת בקשה (Pending) לרישום (Registration)?
עצם הגשת בקשה כרוך בד"כ בפעולות פורמליות כגון מתן כתובת ומייצג, תשלום אגרה והגשת הבקשה עצמה.
הגשת בקשה אינה מקנה לרוב הגנה באופן אוטומטי, אלא נותנת הכרה ותאריך בעצם ההגשה, ומאפשרת לא לאבד את הזכויות,
כגון עקב פרסום או במקרה שמישהו אחר יגיש בקשה דומה.
לרוב יש תהליך של בחינה, כאשר בוחן מטעם הרשות בה הוגשה הבקשה בוחן אותה באופן פורמלי
(שהיא מקיימת דרישות של צורה ואופן ההגשה, טפסים, מבנה שרטוטים וכו') ומבחינה מהותית (על מה מתבקשת הגנה בפועל).
בתהליך של הבחינה, בד"כ נעשה חיפוש ע"י הבוחן ומתחילה התכתבות של הבוחן (ולעיתים פגישות) עם המייצג/ מבקש הבקשה,
כאשר אם הבחינה מסתיימת בהצלחה אז הרישום מאושר.
תהליך הבחינה תלוי בעניין ויכול לארוך חודשים ואף מספר שנים.
קניין רוחני רשום מאפשר למנוע מאחרים שימוש בו, לפי החוק והעניין, וניתן לתבוע או לנקוט בהליכים נגד מי שמבצע הפרה.
בנוסף, קניין רוחני רשום יכול לשמש לצורך רישום במקומות נוספים ולייעל את תהליך הרישום. למשל, פטנט רשום באנגליה יכול לאפשר קבלת פטנט רשום בארה"ב באופן מזורז. גם בישראל מכירים בפטנט רשום במדינות/אזורים מסויימים, דבר שיכול להקל על קבלת פטנט בישראל.

כמה זמן לוקח להגיש בקשה?
תלוי בסוג הבקשה, העבודה הנדרשת, והאם קיים חומר רלוונטי לצורך ההגשה.
ההגשה עצמה יכולה להתבצע תוך זמן קצר, יום-יומיים ואף פחות.
במידה ומדובר בעבודה מורכבת הזמן יכול להתארך לשבוע-שבועיים.
הזמן שלוקח תלוי גם במבקש ובהענות שלו.

כמה זמן לוקח לקבל אישור להגשת בקשה?
אישור רשמי לדבר ההגשה, כגון קבלת אישור עם מס' בקשה ותאריך יכול לקחת שבוע-שבועיים מההגשה, לפי העניין.
האישור מהווה הוכחה לדבר ההגשה.
תאריך הגשה מהווה ראיה ומוכר ברוב מדינות/אזורי העולם לצורך הגשת בקשות נוספות.

כמה זמן לוקח לאשר רישום?
תהליך רישום של פטנט הוא המורכב ביותר, כאשר תהליך ההמתנה והבחינה בד"כ לוקח חודשים ואף יכול להגיע לשנים.
זה תלוי גם היכן מוגשת הבקשה, מהי איכות הבקשה, באיזה תחום היא ובאיזה אסטרטגיה מקדמים אותה.
תהליך רישום מדגם לוקח זמן קצר יותר, לדוגמא בישראל התהליך לוקח כיום עד שנה.
רישום של סימן מסחרי בישראל יכול לקחת כשנה-שנתיים ופחות.

במס' מקרים השגנו עבור לקוחותינו פטנטים רשומים גם תוך פחות משנה מתאריך הגשת הבקשה!

כמה זמן לוקח לאשר רישום?
תהליך רישום של פטנט הוא המורכב ביותר, כאשר תהליך ההמתנה והבחינה בד"כ לוקח חודשים ואף יכול להגיע לשנים.
זה תלוי גם היכן מוגשת הבקשה, מהי איכות הבקשה ועד כמה מקצועי ויעיל המענה לבוחן, באיזה תחום היא ובאיזה אסטרטגיה מקדמים אותה.
תהליך רישום מדגם לוקח זמן קצר יותר, לדוגמא בישראל התהליך לוקח כיום עד שנה.
רישום של סימן מסחרי בישראל יכול לקחת כשנה-שנתיים ופחות.
ברשותנו נסיון רב ומיומנות בעריכה ובתהליך הבחינה - השגנו עבור לקוחותינו פטנטים רשומים גם תוך פחות משנה מתאריך הגשת הבקשה!

האם יש אמצעי הגנה אחרים/ נוספים?
כן. ישנם אמצעי הגנה שונים אשר שייכים וגם אשר אינם שייכים לתחום הקניין הרוחני, לצורך הגנה על פעילות עסקית.
אמצעים אלה תלויים במקרה, שונים ממדינה למדינה, תלויים בעניין ובתקדימים שונים.
אמצעים אלה, כגון תחרות בלתי הוגנת, גניבת עין וכו' בד"כ רלוונטיים כאשר מתבצעת העתקה או הטעיה בפועל.

מהם השיקולים שראוי/ כדאי להפעיל?
השיקול העיקרי לרוב הוא שיקול עסקי - כמה רוצים להשקיע בהגנה, מהו התקציב ומהן אבני הדרך.
חיפוש ומחקר - עשויים להשתלם ולהקטין את אי-הוודאות, לעזור בהגדרת כיוון ואפיון טכנולוגי, לפני שמשקיעים משאבים רבים בפיתוח ומחקר. יכולים לתת מידע על אודות המתחרים וגם לעזור למצוא בעלי עניין וגורמים פוטנציאליים לשיתוף פעולה עסקי/ טכנולוגי.
מבחינת קניין רוחני - אנחנו נמליץ לרוב להגיש לפחות בקשה אחת בהקדם, לצורך הגשת בקשה אין הכרח בדגם או מוצר, והגשה אפילו חלקית עדיפה על אי הגשה כלל.
כדאי, כמובן, לקדם את הרעיון מבחינה עסקית ואפשר לשמור סודות מסחריים גם לאחר הגשה.
פרטי בקשות שמוגשות (למשל בקשה לפטנט, מדגם) נשארות חסויות עד הקיבול, או לפחות לתקופה מסויימת.
הגדרה של שווקי היעד והקצאת משאבים יכולים לאפשר הגשה בזמן במדינות השונות וגם דחיית הוצאות.
אם מעוניינים ברישום מהיר - ישנן אפשרויות זרוז, כך שאפשר להקדים/ לזרז הבחינה ולקבל רישום תוך פרק זמן קצר יותר. רישום מהיר יכול לאפשר גם הכרה ברישום במדינות/ אזורים נוספים, וכך להיות משתלם בסופו של דבר גם מבחינה כלכלית שכן יאפשר בחינה (או רישום) במדינות/ אזורים נוספים שתהיה פשוטה ומהירה יותר.
שיפורים, הרחבות - ניתן בהרבה מקרים להוסיף תוספות, להרחיב ו/ או להגיש בקשות נוספות, וכך ללוות את תהליך הפיתוח לצורך הגנה נאותה.
השיקול הכלכלי - קיים מרחב מסויים בדחיית עלויות ובתכנון קידום הגנה מקומית או בינלאומית, זה יכול להיות רלוונטי במקרה שיש השקעה ראשונית מוגבלת, כאשר המוצר בהתהוות, או כאשר לא בטוחים באשר להשקעה עתידית. במידה וחשוב להשיג רישום בהקדם והגנה רחבה - דבר אחד יבוא על חשבון האחר.